על תוספת ההכנסה. הכללית. 1. הקדמה האנונימי.

Transcript

1 אושר העממים: שביעות רצונם של ישראלים מחייהם * נעם זוסמן ודמיטרי רומנוב עיקרי הממצאים אושר נחשב בעיניי רבים למטרה המרכזית בחייו של אדם, ולפיכך גם כלכלנים מגלים עניין רב בתחום. בשנת 2002 ערכה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, לראשונה, סקר חברתי המאפשר להתחקות אחר הגורמים המשפיעים על אושרם של הישראלים. הסקר מגלה כי 83 אחוזים מהישראלים הבוגרים שבעי רצון מחייהם, בדומה לממצאים במדינות מתקדמות אחרות. להכנסת משק הבית השפעה חיובית מועטה על שביעות הרצון מהחיים, ולדוגמה המחיר ההדוני של מצב בריאותי תקין דומה להכנסה המשפחתית החודשית. האושר של הפרטים תלוי לא רק בהכנסתם המוחלטת אלא גם בהכנסתם יחסית לקבוצות אחרות: ככל שהכנסת משק הבית גבוהה יותר מזו של משק בית דומה (מבחינת הלאום, קבוצת הגיל וההשכלה) הוא יותר שבע רצון מחייו; דירוג כלכלי-חברתי שפיר של משק הבית לעומת משקי בית אחרים במקום מגוריו תורם לאושרו. אבטלה וחשש מאובדן מקום העבודה, המקנן בלב כחמישית מהמועסקים, הם גורמי מפתח בהסבר הפגיעה באושר. כשמביאים בחשבון, מחד גיסא, את אובדן ההכנסה של המובטל ומאידך, את הגידול בפנאי הכפוי העומד לרשותו, מתברר כי העלויות העקיפות הלא-כספיות של האבטלה הן כרבע מסך עלות האבטלה במונחי אושר. ממצא זה סותר טענה רווחת שהאבטלה היא בעיקרה רצונית. מהסקר החברתי ניתן ללמוד שבממוצע העובדים שעות ממושכות היו מעדיפים לצמצם את היקף משרתם לו ניתן הדבר לשיקול דעתם, שכן המחיר ההדוני של הפנאי שנגזל מהם עולה על תוספת ההכנסה. לבסוף, שביעות הרצון מהמצב הכלכלי בהווה תורמת לשיפור הציפיות לעתיד הכלכלי. המצב הכלכלי של משק הבית והפרט נתפס כנתון לשינויים גדולים מאלו של שביעות הרצון הכללית.. הקדמה אושר נחשב בעיניי רבים למטרה המרכזית בחייו של אדם, ומכאן העניין הרב שמגלים כלכלנים ואחרים בתחום. יתר על כן, אושרם של בני אנוש מקרין על מעשיהם, ולכך השלכות מרחיקות לכת. לאורך שנים משלה בכיפה הגישה הפוזיטיבית-אובייקטיבית להערכת תועלתם של הפרטים בהתבסס על התצרוכת והפנאי שלהם. ברבות הימים קנתה לה אחיזה גם גישה סובייקטיבית, * מחלקת המחקר, בנק ישראל. אנו מודים לגבי אשכנזי, ללואיזה בורק ולצ'רלס קימן מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה על ההסברים המלומדים והתמיכה בקליטת הסקר החברתי, ולרותי למפרט מבנק ישראל על הסיוע באיתור הספרות. כמו כן תודה לשופט האנונימי.

2 המתבססת בעיקרה על הערכת הפרטים את אושרם,(happiness) שביעות רצונם מחייהם ) life (satisfaction וכיוצא באלה al.),kahneman et 999). מדובר בהערכה קוגניטיבית המביאה בחשבון מכלול גורמי רקע התורמים לרווחת הפרט בהווה, את מצבו היחסי לעומת קבוצת ייחוס, וכן את עברו וציפיותיו לעתיד. דרך מקובלת לבחון את אושרם של בני אדם היא עריכת סקרים חברתיים הכוללים שאלות מפורשות על אושרם ושביעות רצונם מחייהם, וכאלו נערכים באופן שוטף בעיקר בארה"ב ובאירופה. החל בשנת 2002 נערך בישראל סקר חברתי דומה, והוא מאפשר, לראשונה, הצצה נדירה לשביעות רצונם של הישראלים מחייהם ולמארג הרכיבים הקובעים אותה. הסקר הישראלי מקיף הרבה יותר מדומיו בעולם, וכולל שאלות על טיב היחסים הבין-אישיים, סביבת העבודה והמגורים ועוד, אשר להם, כפי הנראה, השפעה ניכרת על האושר, אולם תשומת הלב שזכו לה בספרות המחקרית הכלכלית עדיין מעטה. הטרוגניות בעולם הערכים וברווחה של אזרחי ישראל יכולה לשמש כר פורה למחקר על אושרם: אוכלוסייה זו מאופיינית בשסעים כלכליים-חברתיים עמוקים בכמה וכמה מישורים. אחד מהם הוא מידת הדתיות בקוטב אחד מצויה אוכלוסייה רחבה של חרדים, שדפוסי חייהם שונים לחלוטין מאלו של החילוניים אשר בקוטב האחר. מישור מבדיל נוסף הוא אתנו-לאומי יהודים מארצות מוצא שונות וערבים, ותיקים ועולים חדשים. מטרת העבודה היא לעמוד על ההבדלים באושרם של ישראלים, ולכמת את תרומת המאפיינים הכלכליים-חברתיים לשביעות רצונם מחייהם. תשומת לב מיוחדת מוקדשת לסוגיות הקשורות להכנסה ולשוק העבודה. סדר העבודה הוא כדלקמן: נפתח בתיאור תמציתי של הסקר החברתי של שנת 2002 ונדון בבעיות מתודיות הכרוכות באומדן שביעות הרצון מהחיים. בפרק השלישי נאמוד את תרומת הגורמים השונים לאושר בדגש על משתנים כלכליים (הכנסה, תעסוקה ואבטלה). בפרק הרביעי נבחן את תחומי החיים המשפיעים על האושר. בפרק החמישי ננתח את ציפיות הנסקרים כתלות במאפייניהם ובהערכתם את מצבם העכשווי. בפרק השישי נשווה את שביעות הרצון בישראל ובעולם, ונחתום בסיכום. 2. הסקר החברתי וסוגיות מתודיות בשנת 2002 ערכה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) את הסקר החברתי הראשון, והיא מתעתדת להמשיך בכך בכל שנה. לסקר החברתי השיבו בני 20 ומעלה, והוא הקיף כ- 7 אלפים נפשות, המייצגות את אוכלוסיית הבוגרים הישראלים. הסקר החברתי מורכב משני חלקים שאלון קבוע ונושא המתחלף בכל שנה. בעבודה זו נעשה שימוש בעיקר בשאלון הקבוע. השאלון נסב על מאפיינים סוציו-דמוגרפיים-כלכליים של משק הבית ושל הנסקר הבוגר, הדומים לאלו הנחקרים בסקר כוח אדם ובסקר הוצאות משק הבית. מסתבר כי קיים דמיון רב בהתפלגות תכונות שונות של האוכלוסייה בסקר החברתי ובסקרים האחרים, כך שהסקר החברתי מהימן. בסקר החברתי ניתן למצוא גם מערך שלם של שאלות במגוון תחומים הנמצאים במרכז חייו של האדם, שהתשובות על מרביתן סובייקטיביות. לא כולל את האוכלוסייה הערבית של מזרח ירושלים., מחולל לוחות סקר חברתי. לפירוט אופן הדגימה ראו הלמ"ס אתר באינטרנט 2

3 ." בין התחומים מקום העבודה והביטחון התעסוקתי, קשיים בכלכלת משק הבית, תנאי המגורים וסביבת מגורים, מצב הבריאות, הדתיות, הקשרים החברתיים ועוד כהנה וכהנה. בסקר שאלות רבות על שביעות הרצון מהתחומים השונים שפורטו לעיל, והשאלה על שביעות הרצון מהחיים היא: "באופן כללי, האם אתה מרוצה מחייך?". התשובות האפשריות הן: מרוצה מאוד,.3 מרוצה,.2 לא כל כך מרוצה,.4 מתמקדת בתרומתם של מאפייני הפרט להסבר שביעות רצונו מחייו. בבואנו לבחון את גורמי הרקע המשפיעים על 2 בכלל לא מרוצה". שביעות הרצון מהחיים העבודה שלפנינו האושר או מתעוררים ספקות מהותיים: האמנם התשובות לשאלות על שביעות הרצון מכילות מידע בעל ערך ומשמעות? שפע של מחקרים מלמד שהתשובות אכן משקפות את שביעות רצונם של הפרטים. (לדיון תמציתי ראו: מוערכים כך גם על.(2002a,Frey and Stutzer ידי בני זוג, קרובי משפחה וחברים; לדוגמה, הם אלו המדווחים שהם מאושרים גם נוטים יותר מהלא-מאושרים לחייך, לשמוח ואף להעלות זיכרונות נעימים. גם תגובות פיזיולוגית, כפעילות המוח, קצב פעימות הלב, לחץ הדם וההתנגדות החשמלית של העור, מעידות על כך. התשובות בשאלונים חוזרים על שביעות רצון דומות, ומכאן שהן תקפות. השוואה בין התשובות לשאלונים אנונימיים לבין אלו שהתקבלו בסקרים הנערכים פנים אל פנים (כמו הסקר החברתי) מגלה פערים קטנים, ולכן 3 ההטיה כלפי מעלה בשביעות הרצון המדווחת עקב רצייה חברתית כפי הנראה אינה משמעותית. אחת הבעיות המטרידות במחקרים על אושר היא כיוון הסיבתיות: האם תכונות הרקע הן המובילות לאושר, או שמא האושר הוא המשפיע על דפוסי ההתנהגות של הפרטים: יתכן בהחלט שאנשים מאושרים מטבעם הם בעלי נטייה גבוהה יותר להתחתן, להתחבב על הבריות, להצליח בעבודתם וכיוצא באלה. לפי אקסטרווגנטיות מחקרים רבים ונירוטיות, לגורמים גנטיים, וכנגדם הערכה עצמית למבנה אישיות גבוהה ואופטימיות) ולתכונות אופי (בעיקר תרומה רבה לאושר (סקירה אצל al.,diener et 999). האושר מקרין, תרתי משמע, על מאפיינים כלכליים-חברתיים של הפרט, ומכאן בחזרה על האושר. (ראו סקירות אצל Inglehart ;2002a,Frey and Stutzer,and Klingemann 2002.) ואולם מחקרים על סדרות עיתיות הוכיחו מעל לכל ספק שהסיבתיות הישירה בין תכונות הרקע לאושר חזקה ביותר, והאומדנים של משוואות האושר בסדרות חתך ובסדרות עיתיות דומים Oswald),Clark and.(2002 שאלות על שביעות רצון מהחיים ואושר מחייבות בחירה של תשובה אחת מבין כמה תשובות אפשריות, המסודרות במדרג. לפיכך נהוג לאמוד את משוואת שביעות הרצון תוך שימוש של במודלים.Ordered Logit/Probit החיסרון במודלים אלו הוא הקושי לפרש את השפעות המשתנים המסבירים את התשובות שאינן בקצוות המדרג. כדי להתגבר על בעיה זו עברנו בדרך כלל למודל בחירה בינארית,(Probit) ולשם כך קיבצנו את התשובות לשאלה על שביעות הרצון מהחיים באופן הבא: שבע רצון מרוצה מאוד ומרוצה; אינו שבע רצון לא כל כך מרוצה ובכלל 2 בשאלון המתחלף על פנסיה מוצגת לנשאלים בני 50 ומעלה שפרשו מעבודתם גם השאלה הבאה: "בהשוואה לשנה שלפני פרישתך, באופן כללי, באיזו מידה אתה מרוצה היום מחייך? האם אתה מרוצה היום:. הרבה יותר, 2. יותר, 3. אותו דבר, 4. פחות, 5. הרבה פחות". הגורמים המסבירים את השינויים בשביעות הרצון של הפורשים מעבודתם ראויים למחקר נפרד. 3 דיון בבעיות אקונומטריות הנוגעות למבנה השאלונים ולשימוש בתשובות סובייקטיביות ניתן למצוא אצל Bertrand.(200) and Mullainathan 3

4 לא מרוצה. קיבוץ זה תואם את התפלגות התשובות לשאלה על שביעות הרצון מהחיים, המעידה על הבחנה ברורה בין שתי הקבוצות שנבחרו. יתר על כן, מבדיקות שערכנו עולה כי כיווני ההשפעה של המשתנים המסבירים במודל הבחירה הבינארית זהים לאלו שהתקבלו במודלים של בחירה אורדינאלית. 3. הגורמים המשפיעים על שביעות הרצון נעבור עתה לבחינת המאפיינים האישיים וגורמי רקע נוספים העשויים להשפיע על שביעות רצונם של ישראלים מחייהם. המחקרים השונים שנערכו בעולם מלמדים שלרוב מצב בריאותי ירוד, אבטלה, גירושים והכנסה נמוכה, בסדר יורד, הם בעלי התרומה הגבוהה ביותר לאובדן אושר,Layard) 2003). לשביעות הרצון תורמים גם התחומים המרכזיים הבאים: תעסוקה/פנאי, קשרים משפחתיים וחברתיים, תנאי דיור, סביבת המגורים, דתיות, גורמים פוליטיים-מוסדיים (כמו זכות הצבעה) ועוד. את המשתנים המסבירים נחלק לשתי קבוצות עיקריות: מאפיינים סוציו-דמוגרפיים ומאפיינים כלכליים הכנסה, דפוסי תעסוקה ואבטלה. האמידה תתבצע בשלבים; בכל אחד מהם נצרף קבוצת משתנים חדשה ונתייחס אליה בפרוטרוט. מאפיינים סוציו-דמוגרפיים תרומת המאפיינים הסוציו-דמוגרפיים של הפרט לאושרו היא הרכיב הבסיסי בכל מחקר בתחום האושר. מאפיינים אלו חשופים פחות מהמאפיינים הכלכליים לבעיית הסיבתיות, ובחלק מהם ניתן לראות מעין משתנים אכסוגניים שלרוב אינם מושפעים כלל מהאושר (למשל מין, גיל ומוצא, ובמידה לא מבוטלת גם היות עולה חדש, השכלה ועוד). את האוכלוסייה הנחקרת חילקנו לשתי קבוצות מובחנות יהודים וערבים. הבחנה זו מתבקשת לאור ההבדלים הניכרים ביניהן באורחות החיים, במצב הכלכלי-חברתי, במפורש את האוכלוסייה החרדית, בנפרד. באמונותיהן וכדומה. השונה במאפייניה מהיהודים האחרים, הסקר החברתי מאפשר לזהות ולכן חקרנו אותה הסקר מראה שקרוב ל- 5.2 אחוזים ממשקי הבית היהודיים מגדירים את עצמם כחרדים, וסך הנפשות בנות 20 ומעלה המתגוררות במשקי בית אלו עומד על כ- 95 מהאוכלוסייה היהודית הבוגרת, ו- 8.7 אחוזים בקרב בני אחוזים (5.8 אלף ). מספר הגברים הבוגרים במשק בית של בני 20 ומעלה שלמדו או לומדים בישיבה עומד, על פי הסקר החברתי, על 79.6 אלף, והוא 5 נמוך בכ- 7 אלף ממספר הגברים הבוגרים שהגדירו את עצמם חרדים בסקר החברתי. משמעות הדבר היא שקיימת הטיה ניכרת כלפי מטה באומדן מספרם של החרדים לפי הלימודים בישיבה, כפי שהיה מקובל עד כה לזהותם מתוך סקרים השוטפים של הלמ"ס. לפיכך מהימנות מחקרים שהתבססו על שיטה זו (למשל דהן, 998) מוטלת בספק. נשים (למעט חרדיות) שבעות רצון מחייהן יותר מגברים (לוח ), בדומה לממצאים ברחבי העולם. מניחים כי הסיבות לכך הוא נטייתן לאופטימיות ולרגשנות, בהתאם לתפקיד החברתי 4 כיוון שחרדים רבים מקימים משפחה עוד בטרם מלאו להם 20 שנה, הוא הגיל המזערי של הנסקרים, שיעור משקי הבית החרדיים והנפשות החרדיות באוכלוסייה גבוה יותר. 5 מתוך הגברים הבוגרים שהגדירו את עצמם חרדים, מוסד הלימודים האחרון של 30.8 אלפים (33 אחוזים) מהם לא היה ישיבה, ולעומת זאת 5.7 אלפים (20 אחוזים) מאלו שלמדו בישיבה לא הגדירו את עצמם חרדים. 4

5 המיועד להן וציפיותיהן הנמוכות al.),kahneman et 999). נשים חרדיות פחות שבעות רצון מהחיים מגברים חרדיים, אולי בשל הנטל הכבד של טיפול בילדים רבים ופרנסת משק הבית. צעירים מאושרים יותר ממבוגרים, ולעלייה בגיל השפעה שלילית פוחתת על שביעות הרצון עד שנות הארבעים לחיים, ומגיל זה שביעות הרצון עולה עם הגיל, כפי שנמצא בעולם (למשל,Blanchflower and Oswald 2000). אנשים מבוגרים מאושרים יותר ונהוג להניח שהדבר נובע מהנמכת ציפיות וצבירת ניסיון בהתמודדות עם קשיים. ערבים זקנים מאושרים יותר מיהודים בני גילם. ניתן לשער שממצא זה הוא תוצאה של התמיכה המשפחתית בקשישים בחברה הערבית והכבוד הרב שרוחשים להם. יהודים שבעי רצון מחייהם הרבה יותר מבני דתות אחרות (לא מוצג בלוח). יהודים דור שני ומעלה בארץ מאושרים יותר מיוצאי אסיה-אפריקה, והאחרונים יותר מיוצאי אירופה- אמריקה, אפילו כשמנטרלים את ההשפעה של עולי שנות התשעים שרובם מאירופה, ושביעות שלהם הרצון נמוכה מזו של ותיקים, מאושרים יותר מחילוניים. הרצון אובייקטיבי, בשל קשיי הקליטה. יצוין כי דתיים ומסורתיים-דתיים רוב המחקרים מעידים, כצפוי, שלמצב בריאותי שפיר תרומה חשובה להעלאת שביעות.(2003,Helliwell) מהסקר החברתי עולה כי בריאות לקויה, פגיעתה באושר קשה מזו של כל המשתנים שנבחנו עד כה. כפי שהיא נמדדת באופן כאשר מחליפים את המדידה האובייקטיבית של המצב הבריאותי במדידה סובייקטיבית, ערכו של המקדם אף גדל: מחקרים מלמדים שאנשים מאושרים נוטים להמעיט בחומרת בעיותיהם הבריאותיות ומסתגלים להרעה במצבם הבריאותי, בפרט כשהיא אינה חריפה. בישראל, כמו ברחבי העולם, שביעות הרצון של נשואים היא הגבוהה ביותר ואחריה של רווקים, גרושים/פרודים ואלמנים. התרומה השולית החיובית של נישואים לשביעות הרצון גבוהה יותר בקרב נשים (לא מוצגת בלוח). נישואים משפרים את שביעות רצונם של יהודים פחות מאשר זו של בני דתות אחרות. ממצא זה אינו מפתיע בהתחשב בהתערערות מוסד הנישואים בקרב בני ישראל. נשואים טריים מאושרים יותר מנשואים תקופה ממושכת, בדומה לממצאים מרחבי העולם Oswald),Clark and 2002), ואילו גירושים לאחרונה מפחיתים את האושר. עלייה של מספר הילדים במשק הבית מגדילה את האושר, בדומה לממצאים מהעולם. ההשפעה של השכלה (המוגדרת במחקרנו לפי התעודה או התואר הגבוה ביותר) על אושרם של יהודים לא-חרדים חיובית, גם לאחר שמביאים בחשבון את ההכנסה. הסבר מקובל בספרות הוא שלמשכילים יכולת גבוהה יותר להשיג את היעדים שהציבו לעצמם ולהתמודד עם קשיים, והם גם מגלים עניין בתחומים מגוונים, המעלים את שביעות הרצון מהחיים. בעולם מצאו גם השפעה שלילית של ההשכלה על האושר כיוון שלמשכילים ציפיות גבוהות יותר. חרדים בעלי השכלה על-תיכונית ואקדמית פחות שבעי רצון מהחיים מחרדים בעלי השכלה תורנית ו"אחרת". ממצא זה אינו מפתיע, לימוד תורה וזוכה להערכה רבה בקהילה החרדית. להעלאת שביעות הרצון. בהתחשב בחבורת הלומדים הגדולה המקיימת את מצוות אצל ערבים רק השכלה אקדמית תורמת 5

6 לוח השפעה של משתנים סוציו-דמוגרפיים בסיסיים על שביעות הרצון מהחיים* המשתנה המסביר גבר גיל גיל בריבוע 3 לאום ומוצא : יהודי יליד אירופה-אמריקה יהודי יליד אסיה-אפריקה 4 עולה 5 מצב בריאותיאובייקטיבי שפיר 5 [מצב בריאותי סובייקטיבי שפיר [ 6 מצב משפחתי : נשוי נשוי פחות משנתיים 7 גרוש גרוש פחות משנתיים אלמן מספר ילדים במשק הבית מספר ילדים בריבוע 8 השכלה : על-תיכונית אקדמית ההכנסה המשפחתית לנפש תקנית (אלפי ש"ח לחודש) הכנסה משפחתית בריבוע מספר התצפיות הכספית ברוטו לא-חרדים 2 חרדים יהודים ערבים [.472] , [4.202] [.7] ,54 * כל המקדמים מובהקים ברמת מובהקות של 5%. הנתונים בסוגריים מרובעים הם של אמידה נפרדת, חלופית לזו של המשתנה המופיע שורה מעליהם. יהודים כולל עולים לא-יהודים. ) הגדרה עצמית של חרדי. 2) הגדרת המוצא היא לפי יבשת הלידה של הנסקר, ולילידי ישראל לפי יבשת הלידה של האב. קבוצת הבסיס היא ילידי ישראל-ישראל. (3 עולים משנת 990 ואילך. 4) אובייקטיבי: אין בעיה בריאותית או פיזית בששת החודשים האחרונים לפחות; סובייקטיבי: "מה מצב בריאותך בדרך כלל?". (5 קבוצת הבסיס היא רווק. מיעוט מבוטל מהחרדים אינם נשואים או גרושים, וכך גם ביחס לגרושים ערבים, ולכן הושמט המצב המשפחתי מהאמידה. (6 כולל פרוד. 7) התעודה או התואר הגבוה ביותר. קבוצת הבסיס היא השכלה עד תעודת בגרות ועד בכלל. 8) 6

7 ההכנסה השפעת ההכנסה של הפרט ומשק הבית על שביעות הרצון מהחיים היא מזה תקופה ארוכה אבן שואבת למחקרים של כלכלנים על אושר. בטרם ניגש לבחינת תרומתה של ההכנסה לשביעות הרצון מהחיים יהיה מעניין לעמוד על הקשר בין התפיסה הסובייקטיבית של המצב הכלכלי ("האם אתה מרוצה ממצבך הכלכלי?") לבין המצב האובייקטיבי, כפי שהוא משתקף בהכנסה המשפחתית הכספית ברוטו מכל המקורות לנפש תקנית. מדיאגרמה עולה כי הפרטים מעריכים את מצבם הכלכלי כהווייתו. כך, למשל בעשירון התחתון 76 אחוזים לא-מרוצים ממצבם הכלכלי, לעומת 24 אחוזים בעשירון העליון. הערכה מפוכחת של המצב הכלכלי האישי עולה גם מהקשר ההדוק בין המענה לשאלה על היכולת לכסות את ההוצאות החודשיות השוטפות של משק הבית לבין ההכנסה המשפחתית לנפש תקנית. דיאגרמה ההכנסה המשפחתית 2 ושיעורםשל הלא-מרוצים ממצבםהכלכלי ושל היכולים לממן את הוצאותיהם השוטפות (אחוזים) יכולים לממן את הוצאותיהם השוטפות לא מרוצים ממצבם הכלכלי עשירוני הכנסה משפחתית לנפש תקנית ההכנסה המשפחתית הכספית ברוטו מכל המקורות. לא מרוצה מהמצב הכלכלי: לא כל כך מרוצה או בכלל לא מרוצה. מצליח ללא קושי או מצליח לכסות את כל ההוצאות החודשיות של משק הבית למזון, לחשמל, לטלפון וכדומה. ( (2 (3 נעבור עתה לניתוח השפעת ההכנסה על שביעות הרצון מהחיים. לפי כל המחקרים בעלי הכנסות גבוהות מאושרים יותר, והתרומה השולית של ההכנסה פוחתת עם עלייתה. אחת הסיבות לכך היא שהעונג מצריכה דועך עם הזמן בשל תהליך הסתגלות,(habituation/adaptation) אשר בעקבותיו הפרטים שואפים ליותר כדי לספק את מאווייהם, הפער בין המצוי לרצוי מתרחב, וכתוצאה מכך שביעות הרצון מהחיים קטנה theory),easterlin aspiration level 974). מעניין לציין שהספרות המחקרית מצביעה על כך שברמת הכנסה נתונה, פרטים בעלי נטייה חזקה יחסית לערכים חומריים ואלו המונעים על ידי סיפוקים חיצוניים, לעומת פנימיים, מאושרים פחות (עיין ערך חרדים). 7

8 המקורות. בסקר החברתי מלוח כלולה מתברר שאלה על ההכנסה המשפחתית כי עלייה בהכנסה המשפחתית ברוטו החודשית הכספית (לנפש תקנית) מכל ברוטו מגדילה את שביעות הרצון מהחיים. כדי לקבל תחושה של סדר הגודל, נחשב את המחיר ההדוני של מצב בריאותי שפיר לעומת רופף: אומדן ההכנסה המשפחתית של יהודים לא-חרדים הוא,0.358 אומדן ההכנסה בריבוע הוא 0.08-, וההכנסה החודשית לנפש תקנית היא 3.9 אלף ש"ח; מכאן שתרומת ההכנסה המשפחתית לשביעות הרצון היא לעומת זאת אומדן מצב בריאותי אובייקטיבי שפיר הוא מכאן שהמחיר ההדוני של בריאות טובה עומד על כ פעמים ההכנסה המשפחתית החודשית ברוטו לנפש תקנית, שהם בקירוב כ- 0 אלפים ש"ח לחודש. בדיקת אי-ליניאריות של השפעת ההכנסה על שביעות הרצון מהחיים כללה שילוב ריבוע ההכנסה המשפחתית נמצא ). (לוח באמידה כי שביעות הרצון פוחתת מעל הכנסה חודשית כספית ברוטו מכל המקורות לנפש תקנית של כ- 0 אלפים ש"ח בממוצע. ממצא זה עולה בקנה אחד עם תועלת שולית פוחתת של ההכנסה ועם ה- theory.aspiration level הסבר אפשרי נוסף לממצא לעיל מתבסס על כך שתרומת ההכנסה לשביעות הרצון תלויה בעיקר בגורמים שאינם קשורים להכנסה מביאות (למשל מצב בריאותי). לפיכך יתכן בהחלט שרמות שונות של שביעות רצון להערכה סובייקטיבית שונה של תרומת ההכנסה לשביעות הרצון. סוגיה זו נבחנה בהרחבה על-ידי (2004). Boes and Winkelmann המחברים מצאו שבקרב אלו היותר מאושרים השפעת ההכנסה חלשה יותר, אם כי היא עדיין חיובית. ניתן לבחון את ההשערה של דיפרנציאליות השפעת ההכנסה על האושר באמצעות Schechtman ) extended Gini regression,and Yitzhaki 2003), כאשר מקדם הרגרסיה β הוא אומדן א-פרמטרי של הקשר בין שני משנים, התלוי בפרמטר של שנאת אי-שוויון ν: ν ( ν + ) cov( Y,[ Fx ( X )] ) β ( ν ) =, ν > ; ν 0 ν ( ν + ) cov( X,[ F ( X )] ) X כאשר X הוא המשתנה המסביר (במקרה שלנו הכנסה לנפש תקנית), Y הוא המשתנה F X היא פונקצית ההתפלגות המצטברת של X. ערכים שונים המוסבר (שביעות רצון מהחיים) ו- של ν מייחסים משקל שונה לתרומת ההכנסה לאושר בקטעים שונים של התפלגות ההכנסות. ככל שהערך של ν גדול יותר כך ניתן משקל רב יותר להכנסות הנמוכות. שינוי בערך ν מאפשר לעקוב אחר השתנות השפעת ההכנסה על שביעות הרצון עם העלייה ברמת ההכנסה. בלוח הבא מוצגים אומדני β לערכי ν שונים, לפי קבוצות דת. מהלוח עולה כי השפעת ההכנסה על שביעות הרצון מהחיים נחלשת בקצב הולך וגדל עם ההשכלה בקרב יהודים לא-חרדים וערבים וההשפעה אינה מובהקת אצל החרדים. 8

9 ב( ג( תרומת ההכנסה לשביעות הרצון מהחיים ν) ) לפי המשקל שמייחסים להכנסה באמידה ( β ) ν לא-חרדים יהודים 2 חרדים (0.08) (0.004) ערבים (0.06) (0.02) 0.2 (0.025) 0.34 (0.028) 0.49 (0.034) 0.69 (0.023) (0.028) (0.032) 0.00 (0.037) (0.004) (0.005) (0.006) (0.006) ( (2 סטיות תקן בסוגריים. הגדרה עצמית של חרדי. מחקרים רבים מלמדים שהאושר של הפרטים תלוי לא רק בהכנסתם המוחלטת אלא גם בהכנסתם יחסית לקבוצות אחרות. מדדים: (א) מקומה בהתפלגות ההכנסות הכללית; ( את יחסיות ההכנסה של משק הבית הגדרנו לפי שלושה הפער המוחלט בינה לבין ההכנסה הממוצעת של קבוצת התייחסות, המוגדרת על-פי תורת ההון האנושי כמפורט בהמשך; בין המדד הכלכלי-חברתי של משק הבית לבין המדד הממוצע בעיר מגוריו. ( הפער יש לציין שבניית קבוצת התייחסות זקופה לפי מספר מצומצם של מאפיינים המופיעים בסקר החברתי לוקה בחסר, משום שמערך מאפיינים אלה אינו תואם בהכרח את דפוס ההשוואה של הנסקר עצמו לסביבתו הקרובה. באמידה א' 2) (לוח הוגדרה היחסיות כשיעורם של אלה שהכנסתם המשפחתית לנפש תקנית נמוכה מזו של משק הבית הנסקר. מתברר כי עלייה בסולם ההכנסות של משקי הבית מגדילה את הסתברותם להיות שבעי רצון מהחיים. אצל יהודים השפעת ההכנסה המשפחתית המוחלטת על האושר הופכת לשלילית עם הוספת משתנה ההכנסה היחסית. באמידה ב' נבחנת ההכנסה של משק הבית לעומת ההכנסה של משקי בית המשתייכים לאותה קבוצת התייחסות זקופה, המוגדרת לפי קבוצת גיל (בני 45-20, בני 65-45, ובני 65 ומעלה) וקבוצת השכלה (אקדמאים או בעלי השכלה אחרת) יחד וזאת בנפרד לכל קבוצת דת. אצל יהודים לא-חרדים, ככל שההכנסה המשפחתית מכל המקורות לנפש תקנית גבוהה יותר מזו של קבוצת הייחוס כך עולה שביעות רצונם מהחיים. 9

10 משתנה מסביר ההכנסה המשפחתית הכספיתברוטו לנפש תקנית לוח 2 ההשפעה של משתני הכנסה על שביעות הרצון מהחיים* (אלפי ש"ח לחודש) שיעורם של בעלי ההכנסה המשפחתית לנפש תקנית הנמוכה יותר (אחוזים) ההכנסה המשפחתית הכספיתברוטו לנפש תקנית (אלפי ש"ח לחודש) ההפרש בין ההכנסה המשפחתית לנפש תקנית להכנסת קבוצת ההתייחסות (אלפי ש"ח לחודש) בדיקת דיפרנציאליות לפי רמת ההכנסה: לא-חרדים יהודים ערבים 2 סה"כ 3 חרדים אמידה א' אמידה ב' הפרש X עני 4 הפרש X מעמד ביניים הפרש X עשיר ההכנסה המשפחתית הכספית ברוטו לנפש תקנית (אלפי ש"ח לחודש) ההפרש בין המדד הכלכלי-חברתי של משק הבית למדד של תושבי עיר מגוריו בדיקת א-סימטריות ההפרש: הפרש חיובי של המדד הפרש שלילי של המדד (ערך מוחלט) 5 משתנים מפקחים מספר התצפיות אמידה ג' ,750, ,54 * כל המקדמים מובהקים ברמת מובהקות של 5%. יהודים כולל עולים לא-יהודים. ) ערים מזוהות בסקר החברתי. 2) הגדרה עצמית של חרדי. 3) הפרש בין ההכנסה המשפחתית מכל המקורות לנפש תקנית להכנסת קבוצת הייחוס (אלפי ש"ח לחודש). המעמד הכלכלי לפי עשירוני הכנסה משפחתית מכל המקורות לנפש תקנית: עניים עשירונים 4-; עשירים - עשירונים 0-9. (4 קבוצת הביקורת היא מעמד הביניים. המשתנים הסוציו-דמוגרפיים הבסיסיים המשולבים בלוח. 5) המשתנים הסוציו-דמוגרפיים הבסיסיים המשולבים בלוח, וכן משתנה דמי לחרדי ולערבי. 6) כדי לבחון דיפרנציאליות בעוצמת ההשפעה של ההכנסה היחסית לפי רמת ההכנסה המוחלטת, חולקה האוכלוסייה מכל קבוצת דת לשלוש קבוצות הכנסה משפחתית לנפש תקנית: עשירים (עשירונים 0-9 בקרוב), מעמד ביניים (עשירונים 8-5 בקרוב) ועניים. אכן נמצאו פערים ניכרים בתפיסת היחסיות של העושר בקרב היהודים הלא-חרדים: עניים ובני מעמד הביניים 0

11 שמצבם הכלכלי טוב מזה של קבוצת הייחוס מאושרים מהם, ולעומת זאת שביעות רצונם של העשירים כמעט לא משתפרת כאשר מעמדם הכלכלי טוב יחסית לעשירים אחרים יתכן עקב תועלת שולית פוחתת של ההכנסה ואולי אף בשל תופעות שליליות הנלוות לעושר מסנוור, כמו חשיפה ציבורית ביקורתית, איום על הביטחון האישי ועל הרכוש וכיוצא באלה, המקזזים כמעט את כל התועלת הנובעת מתוספת המשאבים הכספיים והשררה (ובקצרה מרבה נכסים מרבה דאגה). יצוין כי בספרות המחקר אין הסכמה לגבי עוצמת ההשפעה של ההכנסה המשפחתית היחסית, בהתאם למעמד הכלכלי: (200) McBride מצאה כי היא מתגברת אצל בעלי הכנסות גבוהות, בעוד שאצל בעלי הכנסות נמוכות רמת ההכנסה המוחלטת משפיעה הרבה יותר על האושר; ואילו (2003) Senik מצאה כי דווקא העניים רגישים יותר להכנסתם היחסית. אצל חרדים להכנסה המשפחתית המוחלטת תרומה חיובית לשביעות הרצון הגבוהה מזו של יהודים אחרים, גם כאשר משלבים באמידה ב' את מדדי ההכנסה היחסית, אולי בגלל מצוקתם החומרית. עוד כדאי להזכיר שאושרם של חרדים עשירים יורד ירידה תלולה בהשוואה לקבוצת הייחוס שלהם יתכן משום שהחברה החרדית היא שוויונית יחסית ודוגלת בהסתפקות במועט וב"הצנע לכת". גם אצל ערבים ההכנסה המשפחתית המוחלטת תורמת להגדלת האושר, בהינתן ההכנסה היחסית כנראה בגלל ממדי העוני בקרבם. ככל שההכנסה היחסית של הערבים גבוהה יותר שביעות רצונם מחייהם דווקא פוחתת, וזאת בשיעורים ההולכים וגדלים עם העלייה במעמד הכלכלי. ביישוב קבוצת התייחסות אפשרית נוספת היא המדד הכלכלי-חברתי הממוצע של משקי הבית המגורים של הנסקר. בסקר החברתי ניתן לזהות את במפורש ארבע הערים הגדולות (ירושלים, תל-אביב, חיפה וראשון לציון), ובמשתמע ערים נוספות. לפי הסקר החברתי הערים המזוהות מאכלסות יחד למעלה ממחצית מן הבוגרים במדינת ישראל. אנו ניעזר במדד הכלכלי- חברתי של 200, שמפרסמת הלמ"ס. זה מבוסס על שקלול גורמים שהתקבלו מסדרת משתנים כלכליים-חברתיים בשיטת.factor analysis (לפירוט ראו הלמ"ס, 2003a.) כיוון שאנו משווים את רווחת משק הבית לזו הלמ"ס בין כלכליים-חברתיים, הממוצעת הרווחה הממוצעת של לבין הרווחה של של משקי הבית באותה עיר, משקי הבית בעיר, כל שלגביה האוכלוסייה העירונית בניגוד להשוואה שעורכת קיימת התפלגות של משתנים נדרשת בארץ התאמה של המשתנים הכלכליים-חברתיים במדד שלנו. כך, לדוגמה, במדד של הלמ"ס (ליישובים עירוניים ולמועצות מקומיות) מופיע המשתנה שיעור דורשי העבודה, ולעומת זאת בסקר החברתי ניתן לדעת רק אם הנסקר עצמו מובטל, כלומר מדובר במשתנה דיכוטומי. לפיכך חישבנו לכל אחד 6 ואחד ממשקי הבית בערים המזוהות את ערכי המשתנים המותאמים למדד שלנו. המדד הכלכלי- החברתי שלנו הוא שקלול של ערכי המשתנים המותאמים לסקר החברתי, במדד של הלמ"ס. לפי משקולותיהם מאמידה ג' בלוח 2 עולה כי ככל שהמדד הכלכלי-חברתי של משק הבית גבוה יותר מהמדד הממוצע של משקי הבית בעיר מגוריו כך גדלה שביעות רצונו מהחיים. התרומה של המדד היחסי לשביעות הרצון מהחיים אינה סימטרית: כשהרווחה של משק הבית נמוכה מזו של ממוצע משקי הבית בעיר מגוריו הפגיעה בשביעות רצונו גדולה בפי שניים במקרה שהרווחה שלו עולה על זו של שכניו. ויותר מהתוספת לשביעות הרצון 6 המשתנים שעבורם חושבו הערכים המתואמים הם: חציון הגיל, יחס התלות, אחוז הסטודנטים, רמת המינוע, ההכנסה לנפש ואחוז דורשי העבודה.

12 מאפיינים תעסוקתיים המאפיינים התעסוקתיים של הפרט הכנסתו מיגיע כפיו, היותו עצמאי או שכיר, היקף שעות עבודתו, משלח ידו, הביטחון התעסוקתי שלו ועוד הם במקרים רבים נדבך מרכזי בעיצוב שביעות רצונו מעבודתו ומחייו. בסקר החברתי מצויות שאלות אחדות על עולם העבודה, שאותן לא תמיד ניתן למצוא בסקרים אחרים של הלמ"ס, ואלו ישמשו אותנו בסעיף זה. לוח 3 ההשפעה של מאפיינים תעסוקתיים על שביעות הרצון מהחיים ומהעבודה* שביעות הרצון מהחיים שביעות הרצון של משתנה מסביר מודל מודל 2 שכירים מהעבודה ההכנסה מעבודה (אלפי ש"ח לחודש) ההכנסה המשפחתית הכספית ברוטו מכל המקורות (אלפי ש"ח לחודש לנפש תקנית) 2 עצמאי המעסיק שכירים 2 עצמאי שאינו מעסיק שכירים שעות העבודה משרה חלקית משרה חלקית X גבר למעלה ממשרה מלאה למעלה ממשרה מלאה X גבר עובד צווארון לבן קביעות חשש מאובדן מקום העבודה 6 משתני רקע בסיסיים מספר התצפיות 2 3,093 3,59 3,59 * כל המקדמים מובהקים ברמת מובהקות של 5%. מרוצה מאוד או מרוצה מהעבודה. ) לעומת שכיר. 2) הגדרת היקף המשרה היא כדלקמן (שעות שבועיות): חלקית עד 35; מלאה 50-35; למעלה ממשרה מלאה 3) מעל 50. קבוצת הבסיס היא משרה מלאה. (4 (5 (6 לעומת עובד צווארון כחול. משלחי היד של עובדי צווארון לבן הם: אקדמי, מקצועות חופשיים וטכניים, מנהלים ועובדי פקידות. חשש גדול מאוד או גדול מאובדן העבודה בשנה הקרובה. המשתנים הסוציו-דמוגרפיים הבסיסיים המשולבים בלוח, וכן משתנה דמי לחרדי ולערבי. שביעות הרצון של עצמאיים מחייהם נמוכה בהרבה משל שכירים (לוח 3, מודלים ו- 2 ), בעוד שברחבי העולם נמצא שעצמאיים מאושרים יותר בזכות חופש הפעולה שלהם, העדר ממונים ופעילותם במסגרת עסקים קטנים. ניתן לטעון כי בשנת 2002, שבה נערך הסקר, שרר מיתון חריף,

13 7 שפגע בהכנסות העצמאיים הרבה יותר מאשר באלו של השכירים, וגם כשמשלבים באמידה את הכנסתם מעבודה אין בכך כדי לנטרל את הפגיעה בתחושותיהם. בסקר החברתי מתבקשים העצמאיים להשיב אם הם מעסיקים שכירים אם לאו. מתברר כי אלו המעסיקים שכירים כשני שלישים מהעצמאיים שבעי רצון מחייהם יותר מעצמאיים העובדים לבדם, בדומה לממצאים מהעולם Benz),Frey and.(2003 דיאגרמה 2 מציגה את שיעור שביעות הרצון מהעבודה לפי המגדר וחלקיות המשרה. בכל היקף משרה נשים שבעות רצון מעבודתן יותר מגברים, אולי משום שעדיין רווחת התפיסה כי הן מפרנסות משניות, ולכן בידן יותר חופש בחירה אם לעבוד ובאיזו משרה. בשני המינים שביעות הרצון הגבוהה ביותר מושגת בתעסוקה במשרה מלאה. מועסקים במשרה חלקית פחות שבעי רצון מעבודתם מאשר מועסקים במשרה מלאה אולי מפני שרבע מהם חיפשו עבודה במשרה מלאה או עבודה נוספת ולא מצאו. במחקרים al.),clark et 200) התברר שמועסקות במשרה חלקית שבעות רצון מחייהן ההשערה כי עדיין המועסקים שעות התמחות רבות יותר האישה היא (יותר מ- 50 מגברים המועסקים בשבוע) בעבודת פחות במשרה חלקית, הבית לעומת שבעי רצון מעבודתם ממצא המחזק את התמחות הגבר בעבודת חוץ. מהמועסקים במשרה מלאה, אולם הפגיעה קטנה מזו של תעסוקה במשרה חלקית לעומת מלאה. בין המועסקים שעות נשים רבות, שבעות רצון מעבודתן מספר שעות גדול הרבה יותר, יותר מגברים. וכפי הנראה קיימת סיבות אפשריות לכך הן שגברים מועסקים אצל נשים סלקציה חזקה בבחירת עיסוק המכתיב עבודה מאומצת, כך שאלה הבוחרות בכך הן קרייריסטיות באופיין. חיזוק לממצאים הללו ניתן למצוא בלוח 3 לעיל. דיאגרמה 2 שיעור שבעי הרצון מעבודה לפי מגדר וחלקיות משרה (אחוזים) נשים חלקית מלאה למעלה ממלאה היקף משרה גברים הגדרת היקף המשרה היא כדלקמן (שעות שבועיות): חלקית עד 35; מלאה 50-35; למעלה ממשרה מלאה מעל 50. ( אחת המגמות ארוכת הטווח המאפיינות את שוק העבודה הישראלי היא התארכות שעות העבודה, תופעה שהתגברה עם עליית חלקם של הענפים המתקדמים בתעסוקה וירידת כוחם של 7 לדוגמה, גביית מס הכנסה מעצמאיים פחתה בשנת 2002 בשיעור ריאלי של 5 אחוזים, ומשכירים בכ- 8 אחוזים. 3

14 איגודי העובדים. ערכנו השוואה של שביעות הרצון (S) הממוצעת בקרב שתי קבוצות עובדים: עובדים במשרה מלאה אותם נסמן ב- N משוואה (), ועובדים במשרה הכרוכה בשעות עבודה ממושכות (מעל 50 שעות בשבוע) אותם נסמן ב- L משוואה (2). מחדחישבנו את התרומה לאושר 8, L β ( Y Y N של תוספת ממוצעת להכנסה (Y) מעבודה ממושכת לעומת פרנסה במשרה מלאה ) וזאת בעזרת אומדני השפעת ההכנסה מעבודה המופיעים במודל (2) בלוח 3, בנקודת הממוצעים של שתי קבוצות העובדים; מאידך חישבנו הפגיעה את הממוצעת מצמצום (H), הפנאי L δ, ( H H המתבטאת באומדן משתנה הדמי "למעלה ממשרה מלאה" במודל () בלוח 3 N ) שכן קבוצת הבסיס היא עבודה במשרה מלאה. מסתבר כי ההפרש בין תרומת תוספת ההכנסה לשביעות הרצון לנזק מאובדן הפנאי (משוואה ((3) הוא שלילי, ולכן עבודה מאומצת מפחיתה בממוצע את שביעות הרצון מהחיים. מכאן שעובדים שעות ממושכת היו מעדיפים לעבוד פחות שעות לו היה הדבר נתון לשיקול דעתם, בדומה לממצאים העולים מהסקר החברתי הגרמני,Merz) 2002). יש אפוא מקום לדון בסוגייה של אורך שבוע העבודה, על כל המשתמע מכך במונחי תפוקה לאומית ורווחה. () S L = βy L δh L ; (2) S N = βy N δh N ; (3) S = β ( Y L Y N ) δ ( H L H N ). מפתח ביטחון תעסוקתי, המתבטא בקביעות ובהעדר חשש מאובדן מקום העבודה, הוא משתנה התורם להעלאת שביעות הרצון מהעבודה ומהחיים בכלל. 2002, בשנת אשר במהלכה 9 התרחבו מאוד ממדי האבטלה, קרוב לחמישית מהמועסקים הישראלים חששו מאובדן פרנסתם, בדומה לשיעורים המקבילים בארה"ב בשנים האחרונות, שכמעט לא הושפעו מתנודות במחזור העסקים. החשש מפיטורים פוחת עם עליית הוותק במקום העבודה, והוא שב ועולה אצל עובדים ותיקים מאוד, תחושות המקננות בלב בני גילים שונים (דיאגרמה 3 א). מבוגרים חוששים מאובדן מקום העבודה יותר מצעירים בעלי אותו ותק. תופעות אלו ניתן להסביר בהעדפה של מעסיקים לעובדים בעלי פריון גבוה ושכר נמוך, שהם בדרך כלל צעירים יחסית אשר צברו די ותק. הביטחון התעסוקתי של שכירים במגזר העסקי, אשר הועסקו בענפים שבהם התרחבה תעסוקת ישראלים 2002, בשנת היה גבוה מזה של עמיתיהם בענפים שבהם התעסוקה התכווצה בחשש מאובדן מקום העבודה לא נמצאו הבדלים בולטים בין גברים לנשים. (דיאגרמה 3 ב). 8 ההצגה מניחה לשם פשטות לינאריות בהשפעת ההכנסה על האושר, בפועל השתמשנו גם בריבוע ההכנסה. 9 מעניין שגם כ- 8 אחוזים מהעובדים השכירים בעלי קביעות חששו בשנת 2002 מאובדן מקום עבודתם. 4

15 דיאגרמה 3 שיעור החוששים מאובדן מקום העבודה בקרב שכירים במגזר העסקי (אחוזים) א. לפי הוותק במקום העבודה והגיל ב. 2 לפי השינוי הענפי בתעסוקת ישראלים 0 תעשייה - ענפים מתקדמים 30 בינוי תחבורה ותקשורת 0 שירותי אירוח ואוכל מסחר תעשייה - ענפים לא-מתקדמים שירותים עסקיים בנקאות, ביטוח ופיננסים השינוי בתעסוקת ישראלים (אחוזים) בני 50+ בני בני הוותק בעבודה (שנים) חשש גדול מאוד או גדול מאובדן העבודה בשנה הקרובה. הפער בין שיעור החוששים מאובדן מקום העבודה בענף לבין שיעור החוששים הממוצע במגזר העסקי. השינוי במספר הממוצע של המועסקים הישראלים בשנת 2002 בהשוואה לשנת 200. לא כולל את ענפי החקלאות והחשמל והמים, בהם מספר המועסקים הישראלים מועט. ( (2 אבטלה אבטלה היא גורם מרכזי לירידה בשביעות הרצון של הפרט: הכנסתו פוחתת והוא נחשף לעלויות עקיפות (non-pecuniary/psychic cost) כפגיעה בדימוי העצמי ובמעמד החברתי, אובדן מגע אנושי עם עמיתים לעבודה ועוד. מחקרים מדיסציפלינות אחרות הראו כי אלו באים לידי ביטוי בעלייה של שיעורי ההתאבדויות, התמותה והתחלואה, בהתרופפות קשרי הנישואים, בהתגברות הפעילות העבריינית וכיוצא באלה. המובטלים אכן משמעותית (כפי שמוצג בלוח העזר בהמשך). מהסקר החברתי עולה כי הפגיעה בשביעות הרצון של א-פריורי כיוון ההשפעה של משך האבטלה על שביעות הרצון אינו חד-משמעי, וכך גם הממצאים מהעולם al.),lucas et 2002): מחד גיסא, מחקרים פסיכולוגיים מצביעים על תחושת ייאוש, המתגברת עם התמשכות האבטלה; מאידך ישנה התאמת ציפיות כלפי מטה ולכן בטווח הארוך הירידה בשביעות הרצון פוחתת. מהסקר החברתי עולה כי מובטלים, שלא היו מועסקים בשנים עשר החודשים שקדמו למועד עריכת הסקר נפגעו פחות מאבטלתם אולי בשל הסתגלות או סלקציה ביציאה מאבטלה: אלו שאבטלה ממושכת אינה פוגעת קשות בשביעות רצונם 0 מהחיים אינם ממהרים להשתלב בעבודה. דיאגרמה 4 מציגה את ההשפעה הדיפרנציאלית של האבטלה על האושר לפי הגיל, הלאום וההשכלה, 45. גיל והיא מבוססת על תוצאות אמידת משוואת שביעות הרצון של מובטלים בלבד, הכוללת את אותם משתנים מסבירים סוציו-דמוגרפיים בסיסיים המצויים בלוח. פגיעה קשה יותר מיוצגת על ידי ערך שלילי יותר. שביעות הרצון הנמוכה ביותר של מובטלים מתקבלת סביב במרבית המחקרים בעולם נמצא כי השפעת גיל המובטל על שביעות רצונו היא בעלת 0 עם זאת, יש לסייג ממצא זה משום שאין יודעים אם המובטלים בעת עריכת הסקר היו בשנים עשר החודשים שקדמו למועד זה מובטלים או לא השתתפו בשוק העבודה. 5

16 הצורה U, והיא מזערית בקבוצת הגיל 49-30: הספרות המחקרית מסבירה זאת בכך שצעירים ומבוגרים מוטרדים פחות מאבטלה מפני צרת רבים, וצעירים גם מעריכים כי מדובר בתופעה חולפת. שביעות הרצון של מובטלים נמוכה מזו של מובטלות, בדומה למצב בעולם ) and Praag,Ferrer-i-Carbonell 2002), וזאת כנראה משום שבמקרים רבים עיקר פרנסת משק הבית מוטל על הגברים. הפגיעה בשביעות הרצון של מובטלים עולים חדשים עולה על זו של ישראלים ותיקים, כנראה בשל יתר החשיבות של העבודה בסולם הערכים שלהם, ובשל מגבלת נזילות חריפה יותר ומיעוט מערכות תומכות לעת מצוקה. מובטלים משכילים נפגעים יותר מאחרים, יתר הגורמים קבועים. ניתן להציע כמה הסברים לכך: הפסד הכנסה ניכר (שיעור התחלופה, דהיינו היחס בין דמי האבטלה לשכר ערב האבטלה, פוחת עם השכר); חשיבות גדולה שמשכילים מייחסים לעבודה ועניין רב יחסית שהם מגלים בה; השיעור הנמוך יותר של האבטלה אצל משכילים, שבגללו הפגיעה בהם, לנוכח קבוצת ההתייחסות שלהם, קשה יותר. הירידה בשביעות הרצון של מובטלים ערבים קטנה יחסית, במיוחד בגילים המבוגרים, כנראה משום שחוסר תעסוקה אצל ערבים מבוגרים שכיח. דיאגרמה 4 הירידה בשביעות הרצון מהחיים של מובטלים לפי הגיל, הלאום וההשכלה -0.5 ערבי - יהודי - לא אקדמאי -.5 יהודי - אקדמאי גיל בדיאגרמה 5 אנו בוחנים את הזיקה בין שיעור האבטלה בנפות השונות ברחבי הארץ לפער בשיעור שבעי הרצון מהחיים בין מועסקים למובטלים. שביעות רצונם של מועסקים עלולה לפחות באזורים מוכי אבטלה בשל החשש מאובדן מקום העבודה או ירידת שכר בגלל עודף היצע עבודה. אשר למובטלים ניתן לשער שירידת סיכוייהם למצוא עבודה פוגעת באושרם, אולם נגד זאת, צרת רבים עשויה לשכך את הפגיעה. מתברר כי באזורים מוכי אבטלה אושרם של המועסקים נמוך מאשר בשוקי עבודה איתנים אולם אושרם של המובטלים נפגע עוד יותר, כך שהאמרת שיעור האבטלה מגדילה את הפער בשביעות הרצון בין מועסקים למובטלים. תמונה דומה מתקבלת גם בחלוקה למחוזות. אם מנכים את החשש מאובדן מקום העבודה, נמצא כי שביעות הרצון מהחיים של מועסקים באזורים מוכי אבטלה דווקא גבוהה יותר מאשר באזורים בהם שיעור האבטלה נמוך יתכן משום שהם חשים ששפר חלקם. (2003) Clark מצא כי עלייה 6

17 בשיעור האבטלה הכללי או באזור המגורים פוגעת בשביעות הרצון מהחיים של המועסקים ; ולעומת זאת הוא מצא בניגוד לתוצאות מחקרינו כי שיעור אבטלה גבוה מקל על המובטלים. דיאגרמה 5 הפער בשיעור שבעי הרצון מהחיים בין מועסקים למובטלים, לפי שיעור אבטלה אזורי (אחוזים) 40 עכו 30 השרון 20 0 גליל מרכזי/מזרחי וגולן אשקלון באר שבע תל אביב חיפה ירושלים רחובות/רמלה פתח תקווה שיעור אבטלה אזורי נפת מגורים. בשל מיעוט תצפיות של מובטלים במספר נפות, הן קובצו יחדיו על פי הפירוט הבא: גליל מרכזי/מזרחי וגולן צפת, כנרת, יזרעאל, גולן; רחובות/רמלה רחובות, רמלה; השרון השרון, חדרה. ( השפעת האבטלה על שביעות הרצון מהחיים (S) מגלמת שלושה רכיבים: אובדן הכנסה, מחד גיסא, ויותר פנאי, מאידך, המשולבים במודלים הידועים, וכן עלויות עקיפות לא-כספיות. במשוואה (4) מוצגים הרכיבים הרלוונטיים באמידת שביעות הרצון מהחיים של מועסק (W) הכנסתו מעבודה ) W Y) ושעות עבודתו (H), הגוזלות פנאי, יתר הדברים קבועים. באשר למובטל (U), שביעות רצונו תלויה בדמי האבטלה ) U (C) בהנחה שהוא מקבלם, ובעצם היותו מובטל Y), משוואה (5), יתר הדברים קבועים. העלויות הלא-כספיות של האבטלה במונחי שביעות רצון הן (משוואה S אפוא.((6) בהתבסס על האומדנים הרלוונטיים מתוך משוואת שביעות רצון מהחיים הכוללת את המשתנים המסבירים הסוציו-דמוגרפיים הבסיסיים, כמו גם שעות עבודה ומשתנה דמי להיות האדם מובטל ראו לוח עזר בהמשך ניתן לערוך את החישוב המבוקש בנקודת הממוצעים. מסתבר שלמובטל שעבד ערב אבטלתו במשרה מלאה בשכר הממוצע במשק ומקבל דמי אבטלה הן שקולות לכ- 3 אלפים ש"ח לחודש, שהן כרבע מסך עלות האבטלה במונחי אושר. מחקרים מהעולם Winkelmann),Clark and Oswald ;998,Winkelmann and (2000 הראו שחלקן גבוה אף יותר. al. (2003) Di Tella et העריכו כי עליית שיעור האבטלה ב-.5 נקודות אחוז באירופה ובארה"ב מביאה לירידת שביעות רצון של מועסקים, השקולה לפיצוי כספי של למעלה מ- 200 דולרים לשנה. 7

18 (4) (5) S S W U W = βy δh ; U = βy γc ; (6) W U S = β ( Y Y ) δh + γc. לוח עזר לחישוב העלויות הלא-כספיות של אבטלה בקרב יהודים לא-חרדים* סימון האומדן אומדן המשתנה המסביר מובטל שעות עבודה ההכנסה המשפחתית הכספית ברוטו מכל המקורות (אלפי ש"ח לחודש) הכנסה משפחתית בריבוע משתנים מפקחים מספר התצפיות ,935 γ δ β * אוכלוסיית האמידה כוללת את המשתתפים בכוח העבודה. כל המקדמים מובהקים ברמת מובהקות של 5%. )המשתנים הסוציו-דמוגרפיים הבסיסיים המשולבים בלוח. 4. שביעות הרצון מהחיים ושביעות רצון מתחומי חיים לאחר שסיימנו לאמוד את התרומה של גורמי רקע סוציו-דמוגרפיים-כלכליים לשביעות הרצון של ישראלים מחייהם, נעבור לתיאור תוצאות אמידה המבוססת על בחינת התשובות לשאלות על שביעות הרצון הכללית מתחומים שונים של החיים domains),(life כפי שנעשה במחקרים רבים בעולם. (ראו למשל al.,praag et מ) דיאגרמה 6 עולה כי תחומי החיים הבאים הם, בסדר יורד, בעלי התרומה הגבוהה ביותר לאושר: מצב בריאותי תקין, תנאי המגורים, הוויה חרדית וקשרים הדוקים עם חברים. בחשיבות משנית ניתן לציין את שביעות הרצון מהעבודה, סביבת המגורים וקשרים משפחתיים. ההשפעה השולית של כל התחומים שצוינו לעיל עולה על זו של ההכנסה המשפחתית החודשית הממוצעת. דיאגרמה 6 ההשפעה השולית של תחומי חיים על שביעות הרצון מהחיים תרומת ההכנסה המשפחתית הממוצעת בריאות דירה חרדיות חברים עבודה סביבת מגורים משפחה ) ההשפעה השולית חושבה מתוך אומדני משוואת שביעות רצון מהחיים הכוללת את המשתנים הסוציו- דמוגרפיים הבסיסיים (המופיעים בלוח ), וכן את המענה לשאלות על שביעות הרצון מתחומי החיים המופיעים בדיאגרמה. 8

19 שביעות הרצון בכל אחד מתחומי החיים פותחת פתח למחקר על הגורמים המשפיעים עליה, ומה עוד שבסקר החברתי מופיעות שאלות מפורטות בכל תחום. בחרנו להדגים סוגיה זו בקצרה לפי שביעות הרצון מאיכות סביבת המגורים. החשיבות שהפרטים מייחסים לרכיבים שונים הקובעים יחד את האיכות של סביבת מגוריהם היא שיקול מרכזי בבחירת מקום המגורים ובהערכת ההרכב הרצוי של סל השירותים המוניציפליים. בסקר מופיעה שאלה על שביעות הרצון מסביבת המגורים ועוד שאלות נלוות על שביעות הרצון מתחומים העשויים להשפיע עליה. האמידה מבוססת על מודל,Probit הכולל גם משתנים כלכלים-חברתיים מפקחים של הפרט ומשק הבית. באוכלוסייה כולה סדר החשיבות של משתני סביבת המגורים הוא כדלקמן (מהגבוה לנמוך): יחסים עם שכנים, שטחים ירוקים, ביטחון אישי, רעש וזיהום אוויר, וכן סידורי תחבורה ציבורית (לוח 4). אין בסקר החברתי מידע על שביעות הרצון ממערכת החינוך, שהיא נדבך באיכות סביבת המגורים של משפחות עם ילדים. זיהום האוויר עולה לראש סדר העדיפויות של החרדים, אולי בשל מגורי רבים מהם בשכונות הגובלות בעורקי תחבורה ראשיים (למשל בירושלים ובבני ברק). הביטחון האישי הוא משתנה מרכזי אצל החרדים (כמו בכלל האוכלוסייה בירושלים), כנראה בשל ריבוי פיגועי הטרור בבירה. ריבוי ילדים ושיעור בעלות נמוך על כלי רכב מעלים את החשיבות של הסדרי תחבורה ציבורית בעיניהם. היחסים עם השכנים חשובים הרבה יותר לערבים, כנראה בשל המבנה החמולתי-קהילתי, ולעומת זאת שטחים ירוקים וזיהום אוויר אינם בראש מעייניהם. בתל-אביב מפגעי רעש מטרידים מאוד את התושבים. סידורי התחבורה הציבורית הם בעלי ערך רב, ולעומת זאת הפארקים תופסים חשיבות משנית, אולי בגלל השיעור הגבוה של הקשישים. בחיפה בולטת, מסיבות מובנות, הרגישות לזיהום האוויר, וגם השטחים הירוקים הם בעלי חשיבות רבה בהסבר שביעות הרצון מסביבת המגורים. סדר העדיפויות של תושבי ראשון לציון דומה לזה הארצי, אולם הביטחון האישי פחות חשוב להם, אף ששיעורי הפשיעה בעיר עולים במקצת על הממוצע הכלל-ארצי. יחסים עם שכנים שטחים ירוקים 2 ביטחון אישי רעש זיהום אוויר תחבורה ציבורית 3 משתני רקע בסיסיים לוח 4 ההשפעה השולית של סביבת המגורים על שביעות הרצון ממנה ערבים חרדים כללי ירושלים תל- אביב חיפה ראשון לציון ( (2 (3 ביישובים עירוניים. מענה לשאלה: "האם אתה מרגיש בטוח ללכת לבדך בשעות החשיכה באזור בו אתה גר?". המשתנים הסוציו-דמוגרפיים הבסיסיים המשולבים בלוח. 9

20 5. שביעות רצון וציפיות אחת הסוגיות החשובות העולות במחקר על אושר הוא הציפיות לעתיד, שכן בחברה כמו ישראל, המאופיינת בניידות גבוהה בהכנסות, ייתכן שגם הציפיות לשיפור באושר ובמצב הכלכלי הן בהיקף רחב. בסקר החברתי מתבקשים הנסקרים להשיב אם בשנים הקרובות חייהם יהיו טובים יותר, טובים באותה מידה, או פחות טובים בהשוואה לחייהם היום, וישנה שאלה מקבילה לגבי שינוי במצב הכלכלי בעתיד. שאלות אלו מסייעות להבנת דפוסי גיבוש הציפיות והקשר בינן לבין מאפייני הפרט והערכתו את מצבו העכשווי. תחילה לציפיותיהם נשווה את לאופק של ציפיותיהם של הפרטים שישה חודשים, לפי הסקר לגבי מצבם של החודשי הכלכלי בשנים הקרובות "מכון סמית" עבור עיתון "גלובס". מדיאגרמה 7 עולה כי עם התארכות אופק הציפיות שיעור המעריכים שמצבם הכלכלי ישתפר עולה עלייה ממשית. ייתכן שהתמשכות המיתון פעלה להנמכת הציפיות בטווח הקצר, אבל התקווה כי הוא יסתיים בטווח הארוך הביאה לשיעור הגבוה יחסית של אלו המעריכים שמצבם הכלכלי ישתפר בשנים הבאות. כפסימיים בטווח הקצר והארוך כאחד, חלקם של רואי השחורות. מעניין שקיים גרעין של כחמישית מהבוגרים שכן הארכת אופק הציפיות כמעט שניתן להגדירם אינה מקטינה את דיאגרמה 7 ציפיות למצב הכלכלי האישי סקר חברתי בהשוואה לסקר "מכון סמית" (אחוזים) סקר חברתי - לשנים הקרובות סקר "מכון סמית" - לשישה חודשים קדימה טוב יותר אותו הדבר פחות טוב ) סקר "מכון סמית" מכלל המשיבים, למעט "אחר". נבדוק עתה את הקשר בין שביעות הרצון הכללית ושביעות הרצון מהחיים מהמצב הכלכלי בהווה לבין ציפיות לשינוי בשביעות הרצון באותם תחומים. בדיאגרמה 8 מוצג הפער בין שיעור המשיבים כי בעתיד מצבם ישתפר לבין שיעור המשיבים כי מצבם יורע (מאזן הנטו). חלק הארי של הפרטים מעריכים שמצבם יוטב בעתיד (למשל 53 אחוזים למצבם הכללי), וזאת בדומה לממצאים שהתקבלו בעולם,Easterlin) 200). ככל ששביעות הרצון בהווה גבוהה יותר משתפר גם מאזן הנטו. שיעור האופטימיסטים בקרב אלו המרוצים ממצבם הכללי בהווה דומה לשיעורם בקרב אלו המרוצים ממצבם הכלכלי 20

21 בהווה. לעומת זאת תחושה עכשווית קשה מהחיים בכלל מפחיתה ציפיות יותר מאשר אי שביעות רצון מהמצב הכלכלי: מאזן הנטו של הציפיות ביחס למצב הכללי בקרב אלו שאינם מרוצים כלל מחייהם בהווה הוא שלילי ועומד על 2- אחוזים (דיאגרמה 8 א), ולעומת זאת מאזן הנטו חיובי לגבי המצב הכלכלי בקרב אלו שאינם מרוצים כלל ממצבם הכלכלי בהווה 23 אחוזים (דיאגרמה 8 ב). משמעות הדבר היא שהמצב הכלכלי של משק הבית והפרט נתפס כנתון לשינויים גדולים יחסית, בעוד שאי שביעות רצון כללית מקרינה לשלילה על הציפיות. דיאגרמה 8 2 מאזן הנטו של הציפיות ביחס למצב הכללי/כלכלי לפי: א. שביעות הרצון מהחיים בהווה (אחוזים) ב. שביעות רצון מהמצב הכלכלי בהווה המצב הכלכלי המצב הכללי המצב הכלכלי המצב הכללי בכלל לא מרוצה לא כל כך מרוצה מרוצה מרוצה מאוד בכלל לא מרוצה לא כל כך מרוצה מרוצה מרוצה מאוד ה) הפרש בין שיעור המשיבים שהמצב יהיה יותר טוב לשיעור המשיבים שהמצב יהיה פחות טוב. 2) בשנים הקרובות. השפעתם של גורמי רקע אישיים ותחושות בהווה על הציפיות לשינוי בשביעות הרצון הכללית ובמצב הכלכלי נאמדה באמצעות רגרסיה מסוג,Ordered Probit ותוצאותיה מוצגות בלוח 5. (סימן חיובי מציין שהמשתנה פועל להעלאת הציפיות.) מתברר כי נשים, צעירים, אנשים בריאים וכן חרדים אופטימיים יותר ביחס לטיב חייהם בעתיד, ואילו נשואים (למעט נשואים טריים), בעלי הכנסה גבוהה יחסית ואלו החוששים מאובדן מקום עבודתם הם פסימיים יותר. לא נמצאה השפעה מובהקת של הלאום, היות האדם עולה חדש וההשכלה. מעניין שמובטלים מעריכים כי בעתיד יחול שיפור לטובה בחייהם. ככל ששביעות הרצון מהחיים בהווה גבוהה יותר הציפיות לחיים טובים יותר מתגברות, ממצא התואם את המוצג בדיאגרמה 8 לעיל. גורם זה הוא בעל התרומה הגבוהה ביותר לאופטימיות, והרחק מאחוריו משתרכים, בסדר יורד, חרדיות וביטחון תעסוקתי. התוצאות לגבי שינוי במצב הכלכלי העתידי דומות, למעט המקרים הבאים: יהודים פסימיים יותר מערבים; מגדר וחרדיות אינם תורמים להסבר אצל החרדים הניידות בהכנסות היא כנראה נמוכה למדי, וההוויה החרדית משפיעה בעיקר על שביעות הרצון הכללית. החשש מאובדן מקום העבודה הופך לגורם המפתח בהסבר הציפיות הכלכליות. שביעות הרצון מהמצב הכלכלי בהווה אמנם תורמת לשיפור הציפיות לעתיד כלכלי ורוד, אולם עוצמת ההשפעה חלשה הרבה יותר חלשה מזו שנאמדה לגבי השפעת שביעות הרצון מהחיים בהווה על הציפיות הכלליות, וזאת בדומה לאמור בניתוח של דיאגרמה 8. 2

22 לוח 5 אומדני ההשפעה של גורמי רקע ושל שביעות הרצון בהווה על הציפיות לשיפור המצב* המשתנה המסביר גבר גיל גיל בריבוע יהודי 2 עולה 3 מצב בריאותי שפיר נשוי 4 נשוי טרי אקדמאי חרדי הכנסה משפחתית כספית ברוטו לנפש תקנית (אלפי ש"ח לחודש) מובטל 5 חשש מאובדן מקום העבודה שביעות רצון מהחיים בהווה שביעות רצון מהמצב הכלכלי בהווה משתנה המוסבר: הצפיות למצב הכללי הכלכלי (-0.029) e (0.034) (0.057) (0.022) (0.07) (0.003) (0.07) (0.383e-4) (-0.057) (0.05) (0.037) (0.050) * המקדמים מובהקים ברמת מובהקות של 5%, למעט אלו שבסוגריים. ) כולל עולים לא-יהודים. 2) עולים משנת 990 ואילך. 3) אין בעיה בריאותית או פיזית בששת החודשים האחרונים לפחות. 4) נשוי פחות מ- 5 שנים. 5) חשש גדולמאודאו גדול מאובדן העבודה בשנה הקרובה. 6. השוואה בין-לאומית ברחבי העולם נערכים באופן שוטף זה עשרות שנים סקרים כלכליים-חברתיים ואחרים (חלקם ש, פנלים) בהם מתבקשים הנסקרים להשיב גם על שאלות סובייקטיביות כשביעות רצון מהחיים ואושר. מתכונת הסקר החברתי הישראלי דומה לזו של אותם סקרים. השאלה על שביעות הרצון בישראל והתשובות האפשריות זהות לאלו של הסקרים הכלל-אירופי והגרמני. הסקרים בכל האלה נמצא כי המיתאם בין תשובות לשאלות על שביעות רצון ועל אושר גבוה מאוד. עם זאת, הבדלים תרבותיים בין מדינות עלולים להקשות על השוואה בין-לאומית,Diener and Suh) 999). העובדה שישראל היא מדינת העם היהודי אינה פוגמת בהשוואה, משום ששביעות הרצון מהחיים של יהודים ונוצרים מזרמים שונים דומה,Cohen) 2002). כללית, שביעות הרצון והאושר גבוהים יותר במדינות בעלות תוצר גבוה לנפש. במדינות אלו שוררת בדרך כלל דמוקרטיה, לשירותי חינוך ובריאות מתקדמים; והתושבים נהנים מזכויות אדם ומביטחון אישי, כל אלו מגבירים את שביעות הרצון. וזוכים גורמים נוספים המשפיעים לחיוב על האושר הם צמיחה מהירה, שיעורי אבטלה ואינפלציה נמוכים ותנודתיות 22

23 קטנה שלהם, מערכת תשלומי העברה נדיבה ואולי גם אי-שוויון קטן בהכנסות ) and Inglehart.(2003,Wolfers ;2003,Schwarze and Harper ;2003,Di Tella et al. ;2002,Klingemann הסקר החברתי נערך בישראל בשנת 2002, בעיצומו של מיתון עמוק, עלייה חדה בשיעור האבטלה, האצת קצב האינפלציה והתערערות הביטחון האישי, ולכן היה ניתן לצפות כי שביעות הרצון מהחיים תתגלה כנמוכה יחסית. עם זאת, עולה ממחקרים שלשינויים מקרו-כלכליים אין 2 השפעה גדולה על האושר, ולאורך פרקי זמן ארוכים למדי השינויים בשביעות הרצון הממוצעת של תושבי המדינה קטנים יחסית. ולראיה מהסקר החברתי לשנת 2003 אחוזים 8 עולה כי מהישראלים שבעי רצון מחייהם (הלמ"ס, 2004), בדומה לשיעור שנה קודם. לפיכך, השוואה בין- לאומית שאינה מתייחסת לאותה תקופה ממש בכל המדינות ולעיתוי דומה במחזור העסקים, אינה מעוותת את התמונה הכללית. בדיאגרמה 9 מוצג שיעור שבעי הרצון מהחיים בישראל בשנת 2002 ובמדינות OECD בשנות התשעים. מתברר כי במדינות המפותחות להבדלים בתוצר לנפש אין השפעה של ממש על האושר. שביעות הרצון בישראל דומה לזו שנמצאה במדינות המתקדמות. כאשר בוחנים את התפלגות התשובות לשאלה על שביעות הרצון במדינות נבחרות באירופה (דיאגרמה 0) מוצאים דמיון רב בין ישראל לבין בריטניה. שיעור המרוצים מאוד מחייהם בישראל שני אך לזה שנמדד בבריטניה. בסך הכול שיעור הישראלים המאושרים עולה על השיעור המקביל במדינות אגן הים התיכון (יוון, ספרד ופורטוגל) ודומה לזה של מדינות המפתח ביבשת (איטליה, בריטניה, גרמניה וצרפת). גם התפלגות שביעות הרצון מהחיים לפי תכונות אישיות בישראל דומה להפליא לזו של אירופה וארה"ב. מהסקר החברתי האירופי Survey) (European Social של 2003, שבו השתתפה ישראל לראשונה, עולה כי שביעות הרצון בארצנו (בסולם מ- 0 עד 0) עמדה על 6.6 נמוכה מזו שבמערב אירופה ובצפונה, וכן בספרד (בתחום 7. עד 8.0) וגבוהה מאשר ביוון ובפורטוגל (בר ואחרים,.(2004 מעניין לבחון היכן עמדה שביעות הרצון מהחיים בישראל בעבר לעומת מדינות העולם. מסקר בין-לאומי שנערך בתחילת שנות השישים,Cantril) 965) עולה כי האושר בארץ היה דומה לזה שנמדד במדינות המערביות שנחקרו (גרמניה ויפן), למעט ארה"ב, שבה הוא היה גבוה קצת יותר. שביעות הרצון בישראל עלתה על זו שביעות רצון הגבוהה מאשר בכל המדינות שבהשוואה. במרבית המדינות המתפתחות. בקיבוצים נרשמה 2 למשל al. (2003) Di Tella et הראו שעליית שיעור האבטלה באירופה מ- 9 אחוזים ל- 0 אחוזים מפחיתה את שביעות הרצון ב בלבד בסולם מ- עד 4. 23

24 ה) דיאגרמה 9 שיעור שבעי הרצון מהחיים בישראל בשנת 2002 ובמדינות OECD בשנות התשעים, 2 לפי התוצר לנפש (אחוזים) התוצר לנפש (אלפי דולרים) המקור: הלמ"ס, סקר חברתי ;2002 Klingemann ;(2002) Inglehart and Human Development Report (שנים שונות); עיבודי המחברים. ) שיעור המשיבים שהם מרוצים מאוד או מרוצים מחייהם. 2 תוצר לנפש במונחי כוח קנייה, בדולרים קבועים של 995. ישראל דיאגרמה 0. שביעות הרצון מהחיים בישראל (2002) ובמדינות נבחרות באירופה (992) (אחוזים) פורטוגל ספרד יוון ישראל בריטניה איטליה גרמניה צרפת מרוצה מאוד מרוצה לא כל כך מרוצה בכלל לא מרוצה המקור: הלמ"ס, סקר חברתי 2002; Oswald (997); Blanchflower and עיבודי המחברים. 24

25 7. סיכום הסקר החברתי של 2002 מגלה כי 83 אחוזים מהישראלים הבוגרים שבעי רצון מחייהם, בדומה לממצאים במדינות מתקדמות אחרות. נשים יותר מאושרות מגברים, יהודים יותר מערבים, וותיקים יותר מעולי שנות התשעים. שביעות הרצון של נשואים היא הגבוהה ביותר ואחריה של רווקים, אלמנים וגרושים. האושר פוחת עד אמצע החיים ולאחר מכן הוא שב ועולה. השפעת הכנסת משק הבית על אושרו של הפרט נמוכה למדי ופוחתת עם גידול העושר. ככל שהכנסת משק הבית גבוהה יותר מזו של משק בית דומה (מאותו הלאום, קבוצת הגיל וההשכלה) הפרט מרוצה יותר מחייו. גם דירוג כלכלי-חברתי שפיר של משק הבית לעומת תושבי עירו תורם לאושר. אבטלה וחשש מאובדן מקום העבודה, המטריד כחמישית מהמועסקים, הם גורמי מפתח בהסבר אובדן אושר. הפגיעה באושרם של מובטלים בגילי הביניים כבדה במיוחד, וגם גברים, יהודים, עולים חדשים ומשכילים ניזוקים יותר מאחרים. האמרת שיעור האבטלה האזורי מרחיבה את הפער בשביעות הרצון של מועסקים למובטלים. מבין תחומי החיים, למצב בריאותי שפיר התרומה הגבוהה ביותר להסבר שביעות הרצון מהחיים ואחריה באים, בסדר יורד, תנאי מגורים טובים, חרדיות וקשרים הדוקים עם חברים. הרחק מאחור משתרכים שביעות הרצון ממקום העבודה, מסביבת המגורים ומקשרי המשפחה. כל אלו חשובים יותר מהכנסת משק הבית; ולדוגמה: המחיר ההדוני של מצב בריאותי תקין דומה להכנסה המשפחתית הכספית ברוטו. שביעות הרצון מהמצב הכלכלי בהווה תורמת לשיפור הציפיות לעתיד הכלכלי. המצב הכלכלי של משק הבית והפרט נתפס כנתון לשינויים גדולים יותר מאשר שביעות הרצון הכללית. מחקרים על שביעות רצון מהחיים מאפשרים לאתר את ההשפעות של מאפייני משק הבית והפרט על רווחתם. פרשנות הממצאים אינה ברורה מאליה. כך, לדוגמה, הוויה חרדית תורמת תרומה של ממש לאושר, ומכאן משתמע לכאורה שאדיקות דתית היא רצויה. ואולם ייתכן בהחלט שזו תוצאה של חיי קהילה מפותחים, ערבות הדדית וכיוצא באלה, שאותם ניתן לטפח גם במסגרות אחרות. גם במקרים שבהם הפרשנות חד-משמעית קשה להצביע על צעדי מדיניות מתבקשים. כך, למשל מצב בריאותי רופף נמצא כגורם הראשון במעלה לפגיעה ברווחה. מכאן שעל מקבלי החלטות הדנים בהיקף המשאבים הציבוריים המוקצים לשירותי בריאות להתחשב בפגיעה האנושה באושר כתוצאה מהדרדרות איכות החיים של החולים, אולם כלל לא ברור מהן המסקנות האופרטיביות, בהתחשב בחלופות תקציביות אחרות. בכמה תחומים המחקר על אושר מגלה תובנות חדשות, שמגבלות המודלים הכלכליים המקובלים מסכלות את האפשרות לזהותן. השפעת האבטלה על שביעות הרצון מהחיים מגלמת שלושה רכיבים: אובדן הכנסה מחד וגידול בפנאי מאידך, המשולבים במודלים הידועים, אך גם עלויות עקיפות, לא-כספיות. למובטלים שעבדו ערב אבטלתם במשרה מלאה בשכר הממוצע במשק ומקבלים דמי אבטלה עלויות אלו שקולות לכ- 3 אלפים ש"ח לחודש, שהן כרבע מסך עלות האבטלה במונחי אושר. מחקרים מהעולם הראו שחלקן אף גבוה יותר. ממצאים אלו סותרים טענה רווחת שהאבטלה היא בעיקרה רצונית, ומדגישים את הצורך להפנות תקציבים ניכרים לתכניות להשבת מובטלים למעגל העבודה work),(welfare to למשל ברוח המלצות "ועדת תמיר". פתרון זה עדיף על העלאת דמי האבטלה שהשפעה על רווחת המובטלים מועטה יחסית, 25